יומן מסע- תרגול מוח ימין

חוויות מתוך מפגשי תרגול מוח ימין 


סוף סוף הצטרפתי לקורס לתרגול מוח ימין או בשמו המלא- פיתוח הפוטנציאל של מוח ימין.
תקופה ארוכה תכננתי, רציתי , ניסיתי ולא יצא. והנה הגיע הזמן. מתחילים לשחק (:
אז מה היה לנו שם?

 
מפגש 1

גלית שראל פתחה בהסבר קצר על החשיבות על הרחבת החושים הפנימיים (באמצעות פיתוח של מוח ימין).
למה זה חשוב? כי החושים הפיזיים שלנו איטיים, והמשמעות של הרחבת מוח ימין היא- הרחבת המציאות, חיבור להדרכה פנימית, קליטה על חושית, תובנות כמו משום מקום, יצירתיות…

אהבתי את המשפט "מוח ימין הוא המתנה ומוח שמאל הוא המשרת. אנו חיים בחברה שמקדשת את המשרת ומזניחה את המתנה"
אז זהו- החלטתי ללכת עם המתנה הזו עד הסוף. מה יקרה לי בעקבות כך ? אני לא יודעת.
בינתיים אני נהנית.

 

מה חווינו בשיעור?

תרגיל לפיתוח חוש הריח הפנימי שמיד לאחריו פתחנו את סדרת המשחקים וההתנסויות שלנו.
בהינו בנר, התבוננו בכרטיסים שונים ובעיניים עצומות למדנו לשחק עם התחושות והמראות הפנימיים.
למדנו תרגילי עיניים, עשינו כמה תרגילי אצבעות. האצבעות לא נענו לי.
אני נותנת למוח הוראה אחת- הן עושות מה שהן רוצות. תרגולים שעשיתי במהלך השבוע שיפרו מאוד את היכולת הזו.

הנה נזיר חייכן שמלמד איך לעשות את אחד התרגילים. 

חישת כרטיסים

התנסינו בחישה של כרטיסים בצבעים.
הסתבר לי שלצבע האדום יש אנרגיה מאוד מסוימת שהוא משדר. הירוק דומה לו מאוד באנרגיה.
צהוב וכחול הם צבעים קרים ולכן משדרים משהו אחר.

המטרה היא לא לנסות לראות או לנחש אלא לחוש. להפעיל את חוש המישוש הפנימי.
ניסיתי, שיחקתי, נכשלתי, הצלחתי.
טוב, אין נכשלתי לפי גלית שראל. זה בדיוק המקום שלא מאפשר לנו להתחבר לחושים הפנימיים שלנו .

לאחר מכן הראיתי את התרגיל לבת שלי… היא הצליחה במרבית הפעמים למצוא את הקלף האדום .


התמונה שבמעטפה

תרגיל נוסף שעשינו היה לגלות מהי התמונה שהחזיקה גלית בתוך מעטפה. היה מעניין לחוות את התמונה בהתבוננות שונה לחלוטין מהרגיל, ולראות איך החושים שלנו קולטים את התמונה בנגיעת קטנות ממנה.
ידעתם שאפשר לשמוע תמונה? גם אני לא. אז אפשר.

מאוחר יותר ניסיתי לעשות עם עצמי נסיון מעניין:

האזנתי להרצאה הקשורה במודעות ופיתוח תודעת שפע ובמקביל עשיתי תרגילי עיניים שונים ותרגילי אצבעות.
החוויה הייתה עוצמתית. הרגשתי שנפתחת לי הבנה אחרת להרצאה ששמעתי כבר כמה פעמים.
תובנות עפו לימין ושמאל, נושא יצירת מציאות פתאום התחבר לי למשפטים מסויימים בתנ"ך ולראשונה הצלחתי להאזין להרצאה כולה מבלי לעצור באמצע.
אני מתכווונת להמשיך ולבדוק את ההשפעות של זה עלי .

בבית במהלך השבוע אני ממשיכה להתאמן. סליחה, לשחק.
אני והבת שלי עושות תרגילי אצבעות, תרגילי כרטיסים, תרגילי עיניים.

הבת שלי מראה לסבתא תרגיל אצבעות, ואומרת לה לעשות אותו דבר.
הסבתא לא כל כך מצליחה . "סבתא, זה בגלל שהמוח הימני שלך עוד לא כל כך מפותח" 

 
מפגש 2

לאחר שבועיים של אימונים ומשחקים מתחילים שוב עם תרגילים שכבר עשינו וכל פעם נוסף להם טוויסט קטן אחר.
אני חווה שיפור במשך הזמן בו אני מחזיקה את הצבעים כאשר אני עוצמת עיניים.

כל אחד שואל את עצמו שאלה או מבקש הבהרה למצב קיים, או תהליך או מערכת יחסים ואז אנו ועושים תרגיל עיניים על ציור של מחומש (פנטאגרם) ונותנים לתשובה לעלות. זה פשוט מדהים איך עולה תשובה, הבנה, כאילו מעצמה תוך כדי התרגיל. 


קליטת ויברציות מספר

כעת, גלית מדפדפת בספר. אנו אמורים לקלוט את הויברציות מהספר.
לאחר שהיא מסיימת לרפרף אנו מציירים וכותבים את מה שחשנו או חשבנו, או דמיינו. אלוהים יודע מאיפה זה בא אבל משהו מגיע. התמונה הצבעונית שציירתי, כמעט אחד לאחד היא תמונה באחד מדפי הספר.

ממשיכים.
עכשיו אנחנו לומדים ליצור סינכרון בין שתי האוזניים. היום אנחנו נעבוד גם עם חוש השמיעה הפנימי שלנו.

להקשיב לקלפים

אנחנו מקשיבים לקול של כל אחת מהחיות בתמונות.
ההגדרה היא לא בדיוק קול. תדר מסוים בחוש השמיעה הפנימי שלנו. כל אחד צריך למצוא ולהתחבר לדרך שבה הוא "שומע" .
קצת קשה לי להבין מה זה חוש השמיעה הפנימי כי אני מצפה לשמוע קול… 
הופכים את הקלפים ומחפשים את הקוף ע"י חוש השמיעה.

קוף
 

ואם אתם חושבים שזה מוזר אז מה תאמרו על זה – אחד מהמשתתפים היה צריך לשמוע מלפפון 🙂
כן. זה קורס שצוחקים בו המון. ( מצד שני כשחושבים על זה, למה רק לטעום מלפפון, כי זה מה שלימדו אותנו? למה לא לשמוע אותו? )

חוש הראיה- קליטת אנרגיות

ועכשיו אנחנו מוסיפים לסל התחושות שלנו- קליטת אנרגיה בראיה.
אנחנו מקבלים קלפים עם צורות והופכים אותם. צריך למצוא את הכוכב.
אנחנו מפעילים את חוש המישוש הפנימי, חוש השמיעה הפנימית וראייה פנימית.

אני מגלה שהיכולת שלי לראות את הקלף על הקיר כאשר היד שלי מונחת קרוב לקלף וכאילו משדרת את הצורה לקיר היא חזקה.
שוב ושוב אני מוצאת את הכוכב ומזהה גם צורות אחרות. יש! אני שוקלת לעזוב את מה שאני עושה היום ולצאת להופעות כמו אורן הקטן.

אנו חווים מדיטציה להרחבת החושים הפנימיים והתחושות של כל חוש וחוש כשהוא פועל מפעימות אותי.

תמונות תלת מימד

השלב הבא הוא התעמקות ארוכה בתמונות תלת מימד. כיף אמיתי.
אנו חווים המון תמונות. בהתחלה לקח לי קצת זמן לקלוט את השינוי שצריך לעשות בצורת המבט, אבל ברגע שזה נפתח- אני נדהמת.
הרבה צחוק , הנאה והתרגשות זה מביא.

גלית אומרת ש"הפתיחה" של מוח ימין במשחק הזה גורמת להמון הנאה.
אני מוכנה להמשיך לצפות בתמונות תלת מימד שעות רבות. זה מדהים איך תמונה שטוחה הופכת להיות עולם שלם עם עומק והמון מידע.

כל המשחקים האלו מביאים איתם משהו שלחלוטין יוצרים לי שמחה בלב.  

מפגש 3

מתחילים כרגיל עם תרגילי עיניים שונים.
יכולת המשחק שלי עם מה שקורה בראייה הפנימית שלי משתכללת. הפכתי את העיגול לחתול!

ממשיכים לפנטאגרם ומפתחים את התרגיל משבוע שעבר.

תרגילי עיניים פשוטים על הפנטאגרם, הופכים לכלי לקבל מידע מזוג פנטאגרם – העומדים אחד מול השני.
המטרה- לבקש מידע על מערכת יחסים כלשהי בין שניים ( לאו דווקא בין שני בני אדם)
אני קיבלתי תשובה מדהימה ולא צפויה לגבי מערכת היחסים שלי עם הבית שלי.
 

תרגילי קלפים

ממשיכים לתרגילי קלפים.

האמצעי- כל חוש שפיתחנו עד כה מתאים למשימה.
המטרה- להוציא קלף מסוים כאשר כל הקלפים הפוכים.

אנחנו מעלים הילוך כאשר גלית אומרת לא לחשוב. הופכים את הקלפים ונותנים למוח ימין להוליך אותנו תוך רגע לקלף. לא לעצור.
פעם אחר פעם אני הופכת את הקלף הצהוב ( לא רק אני חווה תוצאות כאלו )
מדהים ומרגש לראות איך כשנותנים למוח שמאל לנוח, מוח ימין יודע "לעשות את העבודה".

חיבור לילד הפנימי

אחר כך מתרגילים מדיטציה של חיבור לילד הפנימי=לנשמה.
אני את שלי רואה כמו דמות של הובי הולי, שמחה וצחקנית.

בחלק מהטיפים השתמשתי במהלך השבועיים האחרונים עם הבת שלי כאשר עזרתי לה בשיעורי בית בחשבון בהם היא התקשתה. 
לאחר שעשיתי איתה תרגיל קצר- תוך רגע היא ידעה לענות את התשובה הנכונה.

הובי הולי
ממש עכשיו סיימתי ללמד אותה את לוח הכפל על דקויותיו תוך דקות ספרות, מה שלא הצליחה להבין במשך שיעור שלם.
ולא, אני לא חושבת שאני מורה דגולה ללוח הכפל. פשוט עשינו כמה תרגילים קטנים לפני שהתחלנו ללמוד שאפשרו לה לקלוט את החומר מהר וקל. ( מסתבר שילדים נפתחים לזה ממש בקלות )
 
מפגש 4

היום אנחנו עובדים הרבה על קליטה מהירה של אינפורמציה ועל זיכרון צילומי.
גלית מעבירה במצגת מלים אחת אחרי השניה ורק לאחר שהיא מסיימת אנו כותבים את מה שראינו.
ממשיכים לתרגיל קליטה מהירה של עיגולים .

גלית מראה לנו כל פעם כמות אחרת של עיגולים לרגע אחד, ואנו צריכים לקלוט את מספרם.
אחר כך עושים זאת עם מספרים. מתבוננים לרגע בכרטיס ורושמים את כל המספרים שראינו.

"לעוף" לתוך הספר

לקראת סוף המפגש, אנו מוציאים ספר אחד מתוך 5 ספרים, שהכנו מראש בתוך מעטפה אטומה, מבלי לראות מה הכנסנו פנימה.
בעיניים עצומות אנחנו מרפרפים בספר. אנחנו מתרשמים מהספר, מדפדפים בו, מריחים אותן ומתחברים אליו בכל דרך אפשרית. שמים את הספר בצד וכותבים את ההתרשמות שלנו מהספר. רק לאחר מכן אנו בודקים מהו הספר שקיבלנו.
התוצאות מפתיעות ביותר.

אחת התוצאות היותר מדהימות היא שאחת המשתתפות מרגישה שהספר שהוציאה אינו ספר קריאה, אלא ספר שירה ואכן כך הדבר.
אני כבר רואה איך אני יכולה להסתובב בספריה ולהתחבר לספרים לפחות ברמה של "האם זה יעניין אותי או לא".

ובדיוק לנקודה הזו אני מתחברת בסיום המפגש, כאשר גלית מבקשת לדעת מה כל אחד לוקח מהמפגשים.
אז איך היה לי? לא טעיתי בהתחלה כשחשבתי שהקורס הזה הולך להיות שונה.
אין שינון, אין לימוד, יש משחק וכיף.

אני מרגישה שהצחוק והשמחה, הם אלו שמחברים אותי למוח הימני בצורה כל כך מדויקת וללא מאמץ.

הסינכרוניזציה בחיי מאוד מודגשת כעת.  אני רואה את הסינכרון מתגלם במקומות שונים בחיי היום יום.
אני לוקחת את הכלים של לימוד מהיר לחיים שלי, ומלמדת גם את הילדה שלי להשתמש בהם.

אני מרגישה שלעיתים כאשר אני עומדת בפני בעיה, "משהו קורה" ופתאום אני רואה אותה באור אחר לגמרי עם פתרון יצירתי שלא חשבתי עליו קודם לכן.

בדפדוף וקליטת מידע אני עושה שימוש רב.
אני שמה לב שכאשר אני רואה סרט, אני מבחינה ביותר אלמנטים וחפצים שנמצאים בתמונה, ולא שמה פוקוס רק על מוקד העניין. מעין קליטה מורחבת של מה שקורה מולי.

אני מרגישה שאני קולטת יותר עומק אודות מי שנמצא מולי, כאשר אני משוחחת עם אנשים או אפילו קוראת כתבה. התחושה היא כאילו אני מרגישה את מה ש"קורה" מאחורי הדברים.

 

87 תגובות

  1. הדני חגית

    שלום גלית,
    האם הקורסים האנטרנטים וה
    פרונטלים, עדיין מתקיימים? תודה חגית הדני. טל 0508388652
    hadany12@gmail.com

השארת תגובה