אהבה עצמית

אחת מהמטרות והמשימות בחיים היא לקבל ולאהוב את עצמנו.

לקבל את כל החלקים שלנו, המחשבות, והרגשות השונים- שחלקם מעוררים בנו בושה, פחד, אשמה ועוד…

לקבל אותם בלי ביקורת, בלי שיפוטיות, בלי דחיה. פשוט קבלה נטו.
זה חלק ממי שאני.
האם זה אפשרי בכלל?

מי שיש לו ילדים, יודע שאפשר לקבל את ילדינו גם כשהם "לא מושלמים", גם כשהם כואבים או עצובים או חשים לא ראויים.
ואם כך, למה כ"כ קשה לנו לאהוב את החלקים האלו בנו?

אהבה עצמית ואהבה בכלל לא ניתנת ללמידה. אפשר לדבר על זה, אך זוהי לא אהבה, זהו ידע חיצוני.
הוא יכול להרחיב את ההבנה שלנו בדרך להכרת העצמי אך העבודה האמיתית שלנו היא בחוויה עצמה, בהתחברות לאותה נקודה פנימית בתוכנו שהיא א ה ב ה .

לפעמים אנו נוגעים בנקודה הזו לרגעים קצרים, בעקבות חוויות עמוקות של אינטימיות עם עצמנו.
תארו לעצמכם שאפשר היה לחוש זאת בכל רגע ורגע…

אוקיי… אל תאבדו אותי 🙂 אנו חיים במימד שלישי וללא ספק זה קשה מאוד.
אז בואו נגדיר מחדש: בואו נבדוק איך אפשרי עבורנו להגדיל את המקומות והחלקים האלו בחיי שבהם אני חווה אהבה עצמית… הולך?

ובכלל, ככל שנאהב יותר את עצמנו, כך נוכל גם לאהוב יותר אחרים…
זוהי בחירה עמוקה שאנו יכולים לעשות כל יום מחדש.

אם אתם באמת אוהבים את עצמכם, אתם לא זקוקים לשום דבר חיצוני שיאהב אתכם ויאשר את קיומכם…
אם אתם לא אוהבים את עצמכם- אז גם אם כל העולם יאהב אתכם, עדיין לא תרגישו אהבה.
כל אהבה בעולם מתחילה מאהבה עצמית.

השבוע נעבוד ונחזק את שריר האהבה העצמית.
הורידו את המדיטציה והאזינו לה מדי יום.