גלית שחםעל מנת להבין מעט את מנגנוני הרגש שלנו, ומהם אותם קבצים במוח הרגשי, נכיר ברפרוף את חלקי המוח:
יש לנו במוח את קליפת המוח (הקורטקס) – החלק החיצוני של המוח, שמחולק ל 4 אונות.
אונה מצחית, קודקודית, רקתית, עורפית- כל אלו מהווים את המוח הגדול.
בעומק המוח הגדול, יש לנו בין היתר, את המערכת הלימבית, שבתוכה יושבת האמיגדלה (מרכז הרגשות).
המוח המודע שלנו חווה את האותות הכימיים של המערכת הלימבית כרגשות.
יש לנו בנוסף את המוח הקטן (מוחון), ואת גזע המוח שנקרא גם מוח הזוחלים.
זהו מוח מאוד קדום, בו מאוחסנים זיכרונות מחיים קודמים, מתקופת העוברות ומגילאים מוקדמים מאוד.
המערכת הלימבית
למערכת הלימבית שלנו, כמו גם למוח הזוחלים – אין הגיון או ליניאריות.
זאת אומרת שכל אירוע שמתרחש היום, בגיל מבוגר, מעורר תגובה לאירוע שהילד חווה בגילאים מוקדמים. זו הסיבה לכך שאנו מגיבים פעמים רבות, ממקום ילדותי וחסר פרופורציה.
למעשה, כל פעם שמישהו מקפיץ אצלנו משהו, זה בגלל שהדבר קיים בתוכנו.
אף אחד לא יכול להפעיל אצלנו שום דבר שלא קיים בתוכנו. הכפתורים שמופעלים אצלנו, שמוקפצים אצלנו, הם תמיד סביב – שייכות, אהבה ובטחון.
שייכות אהבה ובטחון
אנחנו אמנם ניתן להם שמות חיצוניים שונים, "הוא הכעיס אותי כי הוא אף פעם לא מנקה אחריו", "היא לא מפרגנת לי", "הוא מתעלם ממני ולא מגיב לטלפונים שלי", אבל למעשה כל אלו סובבים סביב שייכות, אהבה ובטחון.
אלו הם מבנים תודעתיים שנוצרו בילדות המאוד מוקדמת שלנו, ונסגרו סביב גילאי 6-7.
אין זה אומר שלא ניתן לשנות אותם בכלל. זה אומר שהצריבה שלהם בתוכנו היא עמוקה יותר.
כדי לקחת אחריות מלאה על המקום הזה של 'מה שהקפצת אצלי – הוא בעצם פצע שלי', מקום שבו אני מבינה, שאף אחד לא יכול להפעיל בתוכי שום דבר שממילא לא קיים כבר בתוכי, אני חייבת קודם כל לקבל את זה כתפיסה.
זה החלק התודעתי עליו יש אחריות למטופל, והוא הבסיס לכל טיפול.
קבצים במוח הרגשי- המוח כמערכת הפעלה של מחשב
המוח מורכב מתאים היוצרים רשת עצבית מסועפת, בדיוק כמו מערכת ההפעלה של המחשב, שיש בה קבצים רבים ומסועפים שאינם מסודרים בצורה ליניארית.
במוח, בדיוק כמו במחשב שלנו, לא נמצא קבצים ספציפיים במקום אחד מסודר.
"אנו רפאל"
ההדרכה שלי נתנו את הדוגמא, שכשאנחנו מורידים תוכנה מסוימת למחשב, קבצים שונים עוברים למקומות שונים, לתיקיות שונות.
כשאנו רוצים להסיר תוכנית, לא נלך לקיצור דרך שנוצר לנו על שולחן העבודה, אלא ניכנס ללוח הבקרה ונסיר את התוכנית. המערכת יודעת לקחת את הקבצים מכל המקומות שהיא נטעה אותם שם, ומסירה את כולם.
גם במוח אי אפשר למצוא זכרונות "אהבה" או "כאב" או "בעלי" או "האקסית שלי" בתיקייה מסודרת.
כל זכרון קשור לזכרון אחר שקשור לזכרון אחר, שקשורים לדפוסים ולהגנות שיצרנו, שיוצרות מחשבות אוטומטיות וכו…
ובנוסף, כל המימדים מתערבבים זה בזה: חיים אלו עם חיים קודמים, עם העברה בין דורית, עם תקופת העוברות, עם אנרגיות סביבתיות שחווינו והפכו לשלנו במרוצת השנים.
לא נמצאו פוסטים
Your point of view caught my eye and was very interesting. Thanks. I have a question for you.