ראש השנה- שנה חדשה ברוח היהדות/ רבקה הירש

רקע על ראש השנה

ראש השנה  מציין את תחילת השנה העברית. נחשב כיום המלכת ה' על האנושות, וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. ראש השנה מציין את תחילת עשרת ימי תשובה. החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר ולכן בתורה מכונה החג יום תרועה. זהו יום טוב ואסור לעשות בו מלאכה...

בתורה לא נכתב דבר על כך שיום זה הוא תחילתה של שנה חדשה. התורה קוראת לתשרי "החודש השביעי" (מניסן). בתורה שבעל פה מקבל כבר ראש השנה את שמו, וכן את תפקידו כיום דין וכתאריך קובע למניין שנה חדשה ולא רק יום תרועה:

יום המלכתו של אלוהים על העולם

ראש השנה נחשב ליום שבו ממליכים באי עולם את ה' עליהם. זהו אחד ההסברים לתרועה ולשמחה המאפיינים את החג, בהיותם תואמים את הנהוג בטקסי הכתרה שבהם קבלת המלך נעשית בלבוש חגיגי, בשמחה ובתרועת חצוצרות. מקורו של הרעיון בתלמוד הבבלי,

יום הדין וחשבון הנפש הכללי

ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם.

מנגד כפי שכבר נקבע בספר עזרא, ראש השנה הוא יום של שמחה. על הסתירה לכאורה בין דבר זה לבין היותו של ראש השנה יום דין עמד כבר תלמוד ירושלמי (ראש השנה א'):

"אי זו אומה כאומה הזאת? בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינן כן, אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים, יודעים שהקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים"

מנהגי ראש השנה וסממניו

התרת נדרים.

בראש השנה מרבים בתפילות

תקיעת שופר.

איחולים: נהוג לאחל "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים - בלשון רבים.

תשליך: הולכים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.

מניעה משינה: נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היום. 

על התחלות, החלטות ורצונות

השנה כל פעם מחדש מתחילה בסימן שאלה. אולם דווקא חוסר הוודאות הזו פותחת אצלנו  משהו בנפש. כאן עלינו בעיקר לעודד את החלק האופטימי והמחייך: שוב יש לנו אפשרויות- נפתחת דלת. אנחנו עוד לא יודעים עד כמה נממש ובמה נצליח, אבל בזמן הזה יש משהו מיוחד בו אפשר לשמוח, בלי לדאוג, על עצם כך שהנה נפתחה לה הדלת. ראש השנה נועד כדי לאפשר לנו התחלה חדשה.

ההחלטות שאנו לוקחים על עצמנו לשפר, הן הדרך היחידה שלנו למדוד את העשייה שלנו במהלך השנה. ההחלטות האלה הן בעצם הדבר היחיד שנמצא בידיים שלנו. כלומר, נסיבות חיצוניות אולי ימנעו מאיתנו לעשות דברים מסוימים כמו: הוצאות בלתי צפויות לא יאפשרו לנו לקנות משהו שחפצנו בו, או החופשה בוטלה בשל מצב ביטחוני. יכול להיות שבכלל השנה הזו הייתה עמוסה בטלטלות עליות ומורדות שבכלל לא תיארנו לעצמנו, ובטח לא רצינו. אולם ישנו מקום אחד בו רק אנחנו מחליטים וזהו הרצון. הרצון כמניע מסע פנימי.

הכול נתון בידי שמיים חוץ מיראת שמיים

אנחנו לא אלה המנהלים את העולם, וכמו שנאמר "האדם מתכנן תוכניות וה' צוחק...", ועם כל זאת קיבלנו את הבחירה החופשית, לשינוי עצמי. את האפשרות לצאת למסע פנימה, מקום בו יש לנו אפשרות לבחור- במה לבחור, לאיזה כיוון לפנות והיכן להתקדם.

"אתה רוצה

למוד את עצמך אם עלית,

או חס ושלום ירדת, במשך השנה?

הסתכל ברצונך, אבל רק ברצונך...

רק הרצון שהאדם רוצה, ועובד ביגיעה להגשים את רצונו, רצון נקרא.

ואם אינו עובד בו, אף אם רוצה הוא, אין זה רצון אלא רק מעין נדבת הלב שמברך ומאחל לעצמו להתברך בזה הדבר." (מוהר"ר קלונימוס קלמיש שפירא זצוק"ל הי"ד)

כיצד אנו יכולים לעשות את הבחירות האלה? איך אנחנו יוצרים התחלה משמעותית באופן אחר המקדם אותנו בחיים. איך זה עובר מלהיות הצהרות על שינוי, מבחירות חפוזות לתחילת מסע משמעותי ומשנה השנה הזו?

כפי שמוהר"ר קלונימוס קלמיש שפירא זצ"ל (הידוע כאדמו"ר מפיאסצ'נה")אומר לנו: נדע אם התקדמנו רק אם נבחן את הרצון שלנו האם הוא עלה או ירד במהלך השנה. והרצון הוא אותו דבר שצריך לעמול ולעבוד עבורו.

"העני, למשל, הרוצה שתהיה לו פרנסה, רצון הוא, כיון שגם עובד עליה. אבל הרצון שיש לו, שימצא מציאה של אלף אלפים דינר זהב, זאת רק ברכה שמברך ומאחל לו להתעשר ולא רצון.

הן יש לכל איש ישראלי רצון שיהיה צדיק, אבל זוהי רק ברכה שמברך את עצמו, שישכים בבוקר וימצא את עצמו צדיק, ולא זה רצון.

ורק המדרגה ומצב קדושה שהאדם רוצה לבוא אליה, זהו רצון אמת.

לכן הרצון הבלתי אמיתי, תמיד יכול להיות גדול הרבה מאוד, ובכל המצבים שהאיש נמצא, יכול רצונו להיות במידה אחת, ולדלג ולאחל לעצמו למצוא הון רב.

או שבין רגע לצדיק מרומם מאוד יעשה.

לא כן הוא הרצון האמיתי, הרצון אשר עם עבודה, לא מדלג הוא רק צועד צעד אחר צעד אל מצב ועבודה יותר רוממה, רק אל זו אשר בדעתו להוסיף. "

יש לנו משאלות וחלומות- ברכות שאנו מברכים את עצמנו. לקום בבוקר עשירים, מעכשיו אני משתנה, מעכשיו להיות צדיקים, לא להתעצבן יותר, לקבל הכל בשלווה. אני אעשה הכל אחרת....       

להיות פתאום משהו אחר או במצב אחר- זהו אינו הרצון- רצון אמת. משום שהרצון תמיד קשור למה אני יכול לפעול, לעבודה ולהתקדמות שלב אחרי שלב. כשכל פעם שאני מתקדם כך גם אני שואף ורוצה מקום גבוה יותר. פעמים רבות אנחנו נותרים מאוכזבים כי הנה החלטנו ושוב לא מימשנו, כי הנה אנחנו עדיין כל כך רחוקים מלהיות עשירים, וצדיקים ורוחניים, ורזים ב20 קילו, ואוכלים רק אוכל בריאות, עם בית מתוקתק, מנהלי חברה, הורים מושלמים....... ואז אם כל פעם זה מה שקורה אז בשביל מה?

אולם אם אני מחובר לרצון האמיתי שלי, מהמקום הזה אני יכול לבחון: איפה אני עכשיו? מה באמת יש לי ולאיזו מדרגה אני יכול לעלות? מה עליי לעשות על מנת להגיע למקום שאני רוצה.... הנה יש לי אפשרות להתקדם- זה לא תלוי רק בנסיבות חיצוניות- אלא בהשתדלות שלי ובמעשים שלי. לעלות משלב לשלב, כל פעם להסתכל על המדרגה הבאה. כך כל עליה מעודדת אותי והרצון שלי גדל. לסדר דבר אחד, לרדת קילו בשבוע, להתקדם לתפקיד אחר בעבודה, שעה בשבוע לפעילות חברתית. להתחיל תהליך.

"ומעתה אם רוצה אתה לבחון את  עצמך, וללמוד את מצבך, הסתכל ברצונך- מה רצית לפני שנה ומה תרצה עתה. אם שווים הם, או צמח ונתגדל רצונך, וזה האות שגם אתה ברוך ה' עלית."

זהו שיקוף המצב האמיתי- כיצד התקדמתי ביחס לעצמי השנה. זהו הדין וחשבון. האם אני רוצה קצת יותר, לשנה החדשה? מה עשיתי במהלך השנה על מנת להגשים את מטרותיי, כיצד אני מרגיש ביחס לעצמי.

וזוהי גם הצבת המטרות שעלינו לעשות. חלומות ומשאלות הם דבר רצוי. אולם על מנת להתקדם ולהפוך את הזמן של קבלת החלטות לשנה החדשה למשהו ממשי מעבר להצהרתי ויותר מכך, למשהו בונה ולא כזה, המשאיר אותנו כל הזמן בחוסר ובתחושה של: לא הצלחתי כי אני לא... ולא ולעומת.....

נבחן את מקומנו ומצבנו האמיתי,שלנו ביחס לעצמנו. נציב מטרות ורצונות אשר שלב אחרי שלב מקדמים אותנו. נראה אילו כלים עומדים לרשותנו, אילו עלינו לרכוש ואז נבנה תוכנית התקדמות.

וואו נשמע קשה, אבל אותי כל שנה  זה משמח לדעת שזה בכוחי לעשות שינויים והתקדמות. שבאמת יכולה להיות התחלה חדשה ואחרת. שבתוך כל המציאות שמתרחשת עם ההפתעות הטובות שלה ועם האתגרים והקשיים, אני יכולה לבחור כיצד להתמודד. זה לא רק מעגל השנה, זו עליה במעלה הטוב.

אנחנו חיים בעולם מהיר, הרבה פעמים אנחנו רוצים כבר להיות שם לדלג על שלבים. גם ברוחניות ותהליכי שינוי אישיים. אולם יש מקומות שלמרות ההתפתחות הטכנולוגית וקצב החיים- אי אפשר לדלג על שלבים. על בניה אמיתית של היסודות, על זמן ועל התקדמות נכונה.

דרכים נסתרות
לעולם אל נבזבז זמן ואנרגיה כדי לייחל להיות במקום אחר, עלינו להתרכז ולהתמקד במקום ובמצב בו אנו נמצאים.
צריכים אנו להבין שבכל מצב ומקום בו אני נמצאים, יש עניין שאותו אנו צריכים לעשות, יש דברים נסתרים שאותם אנו צריכים להשלים. אם לא נייחס לכך חשיבות אנו עלולים לפספס דבר חשוב ונפלא שיתגלה לנו רק לעתיד לבוא. ("עוצמה פנימית" – על פי דרכו ותורתו של רבי נחמן מברסלב)

הריון דורש 9 חודשים, להכין עוגה דורש הכנה, חינוך ילדים מותאם לגיל שלהם ולתנאים. כך גם עלינו להקדיש את זמן ההכנה המתאים ולהכין את ה"חומרים" המתאימים. קצת פחות חלומות על שנה מושלמת ומעט יותר השקעה בתכנון הדרך והכנת הצידה ,אלו יעשו את ההבדל.

ה' צילך על יד ימינך , מהו צילך, כצילך. מה צילך אם אתה משחק הוא משחק לך, ואם אתה בוכה הוא בוכה כנגדך, ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מוסברות אף נותן לך... כשם שאתה הווה עימו הוא הווה עימך.... ואם הוא עומד בעצבות נותנים לו דין זה כנגדו, כעין עין זה עבדו את ה' בשמחה, כי שמחת האדם מושכת אליו שמחה אחרת עליונה. (נפש החיים שער א' פרק ז)

ראש השנה נקרא כך ולא תחילת השנה משום ש: כמו בגוף שהראש אחראי על תפקוד כל האיברים וגם על החלקים הרוחניים. כך גם תחילת השנה. אילו מחשבות שיהיו לנו, רצונות והכנה הם אלו אשר יניעו את השנה.

שנה טובה ומתוקה

שנה של רצונות

ומציאת הכוחות להגשימם

בשורות טובות

והרבה הרבה  אהבה ושמחה

לשנה טובה תכתבו ותחתמו.

למאמרים של רבקה הירש

__________________

רבקה הירש- אימון אישי יהודי