על צדקה וחמלה/ רבקה הירש
לזכרו של גילי בן מינה ז"ל

התורה החכמים והצדיקים נתנו לנו כלים מעשיים לפתח את יכולות החמלה, ולצאת מתוך עצמנו למקום של הנתינה וראיית האחר- המזון לנשמה, כפי שהזכרתי במאמר הפותח על חודש אלול.

על אחת מהדרכים הללו נרמז בראשי התבות של הפסוק "איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ"ד)  ראשי תיבות אלול. כאן מדובר על הצדקה. ואיך נקשור את זה לחודש אלול ולקשר בינינו לבין ה', לרחמים שאנו מבקשים?

הנה כמה מובאות מהמקורות על מעלת הצדקה: (קצור שולחן ערוך סימן ל"ד סעיף א') "גדול העושה צדקה, יותר מכל הקרבנות ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה. לעולם אין אדם מעני (נהיה עני) מן הצדקה, ואין דבר רע ולא הזק בא בשביל הצדקה.
"כל המרחם על הבריות - מרחמין עליו מן השמיים" (מסכת שבת קנ"א), ויתן האדם אל ליבו, שהוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקדוש ברוך הוא, וכמו שהוא מבקש, שהקדוש ברוך הוא ישמע שוועתו ותפילתו, כך ישמע הוא שוועת העניים...

והצדקה דוחה גזרות רעות ומוספת חיים". במצווה הזו בא לידי ביטוי באופן חזק העדפת הרוח על החומר, הנפש על פני הגוף, את העדפת הערכים על פני התאוות האישיות. המצווה הזו מרגילה אותנו להתחשב בזולת ויותר מכך לוותר ממשהו שלי למען צרכי הזולת. במעשה שנראה כל כך פעוט ולעיתים גם בסכומים פעוטים או יותר מכך התייחסות אנושית לאותו נזקק, ההרגל לתת צדקה הוא למעשה להרגיל את עצמנו לתת את נפשנו למען הדברים בהם אנחנו מאמינים.

רבי נחמן- שם את המעלה הראשונה של הצדקה, בכך שהאדם שובר את אכזריותו ונותן יותר מכפי הנטיה הטבעית של ליבו. באלול, בהכנה לשנה החדשה, בשעה שאנו מבקשים שיפתחו לנו שערים רבים: שערי חיים, פרנסה, בריאות וקדושה, רבי נחמן אומר לנו כי הצדקה היא המפתח הראשון והחשוב ביותר לכל השערים. 

 "וסגולת כח הצדקה - להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר, כשעושין איזהו פתח באיזה עבודה ונותנין צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת הפתח יותר ויותר, כי הצדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות, כי היא פותחת ומרחבת כל הפתחים, וגם בצדקה עצמה יש התחלה, דהיינו כשמתחילין ליתן צדקה, ועל כן התחלת הצדקה היא קשה וכבדה מאד, כי היא בחינת ההתחלה של כל ההתחלות... אך התועלת של הצדקה גדול מאוד מאוד " ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ד' סעיף ב')..

וכפי שמובא בהמשך אותה תורה, וציינו במאמר את אותו הדבר שאנו מבקשים, עלינו לנהוג בו, כך כשאנו זוכים ומשבר את הטבע שלנו ומרבים בצדקה, כך אנו שוברים למעשה את הרוגז והדין של מעלה. וכך הדין מגיע מתוך מידת הרחמים.

במעשה שנראה כל כך פעוט ולעיתים גם בסכומים פעוטים או יותר מכך התייחסות אנושית לאותו נזקק, ההרגל לתת צדקה הוא למעשה להרגיל את עצמנו לתת את נפשנו למען הדברים בהם אנחנו מאמינים.

כתבה: רבקה הירש- אימון יהודי לנשים
למדור- ברוח היהדות