כולנו רוצים אהבה

רובנו משוועים ליותר אהבה וחיבה, ליותר רוך וחמלה ולתחושה, שמקבלים אותנו באופן מלא כמו שאנחנו, למרות חסרונותינו. ודווקא הצרכים הלא ממומשים הללו הופכים אותנו לפגיעים, מרוחקים ומפוחדים מכדי לאפשר קירבה ואינטימיות, שיכולים לשמש כנשק נגדנו.

‏להתקרב זה לקחת סיכון שיגידו לנו לא, שירחיקו אותנו, שיתעלמו מאיתנו, שיפגעו בנו בצורה כזו או אחרת- עדיף לשמור על ריחוק ועל גבולות בטוחים ורק כשזה באמת בטוח ב- 100% ‏אפשר לקרב ולהתקרב, להעניק ולקבל אהבה – אחרת אנו חשופים וחסרי יכולת הגנה. 

כדי להגן על עצמנו אנחנו מתרחקים, מבודדים את עצמנו ומרחיקים את האחרים ובכך מונעים מעצמנו את מה שאנחנו רוצים ביותר- אהבה, חיבה, בטחון ונינוחות- כי אנחנו לא סומכים על עצמנו שנדע לשים את הגבולות בצורה ברורה שמאפשרת לנו לחוש מוגנים ובטוחים.

כולנו רוצים אהבה

‏אנחנו מתנדנדים בדפוס נוקשה של "או" "או" – או שמוותרים לגמרי, או שנלחמים עד טיפת הדם האחרונה, או שאוהבים או ששונאים, או שאוכלים הכל או שעושים דיאטה קיצונית- וכך אנו חיים כמו מטוטלת בין שחור ובין לבן. נדמה לנו שכך הכל ברור ובטוח, אולם בפועל ‏אנחנו מתקשים להפעיל שיקול דעת נבון, או להתחבר לאינטואיציה שלנו מול אתגרי החיים.

¦

לדוגמא, אם עשינו דיאטה דלת פחמימות, ברגע של חולשה (שלרוב תמיד מגיע) נשבור את הדיאטה ונטרוף פחמימות עד אובדן חושים ועד ההחלטה לפצוח בדיאטה נוספת. ‏

דוגמא נוספת, נשים בעלות דימוי עצמי נמוך יכולות לאבד את הראש והחושים לגבר שיודע להשתמש במתק שפתיים כדי לרכוש את ליבן ואמונן, בלי להעצר לבדוק מי הבחור, מה כוונותיו והאם הוא ישר איתה.

‏ככלל, כשאנו נמצאים בחסר, אנו מהווים טרף קל לאחרים בעלי כוונות רעות או שאנו טורפים את עצמנו לדעת באמצעות רגשותינו הסוערים-ו‏כל זה קורה לא בגלל שאנו ילדותיים או טיפשים אלא בגלל שאנו מבולבלים וחסרי בטחון מאז ילדותנו.

הורינו שאהבו אותנו מאד, היו פעמים רבות מבולבלים, חסרי בטחון וחסרי יכולת לענות על הצרכים הפנימיים שלנו והם יכלו לתת לנו רק את מה שהיה ביכולתם להעניק באותה עת. היום, אנחנו היחידים, שיכולים למלא את עצמנו במה שחסר לנו. אף אחד ושום דבר לא יכולים לעשות זאת במקומינו- לא בני זוג, לא מסעות קניות ולא מסעדות משובחות.


רק האהבה תנצח

רק אהבה וקבלה עצמית מלאה למי שאנחנו היום תאפשר לנו לשחרר את הפחדים שמרחיקים אותנו מעצמנו ומהזולת. כשאנחנו באהבה אנחנו מצויים בתדר האנרגטי המנוגד טוטאלית לתדר האנרגטי של הפחד – במקום שיש אהבה אין פחד ואין צורך בגבולות נוקשים להגן על עצמנו.

הגבולות שלנו ברורים לעצמנו ולאחרים ואנחנו מתקרבים בטבעיות ונינוחות, נכונים להתמסר מבלי ללכת לאיבוד בתוך האחר, בוטחים בעצמנו ובמה שקורה לנו כי יש ידיעה פנימית עמוקה ש"הכל בסדר בכל מקרה, תמיד היה ותמיד יהיה".

 

לא נמצאו פוסטים

השארת תגובה