הכוח שאני נותן לאדם חיצוני

מצבים אלו לרוב קורים כשאנו נותנים את הכוח לאנשים חיצוניים להגדיר אותנו ואת מי שאנחנו.
מה יחשבו עלי? מה מקובל? מה נהוג? איך יאהבו אותי?

כל עוד אני מחכה לאישור חיצוני על מעשיי ועל מי שאני, תמיד אפול בביקורת הכי קטנה.

רבים מאיתנו בלי לשים לב כלל, מחשיבים את הדעה של האחר יותר ממה שהם מאמינים בעצמם ובאופן זה, כל עוד הם מקבלים מחמאות, מרגישים שמעריכים את פועלם, צריכים אותם הם מרגישים ראויים ואהובים. בשנייה שמישהו מבקר את העשייה שלהם או מביע דעה מנוגדת לדרך שהם בחרו, חוסר הביטחון העצמי עולה ואנו מיד מקבלים זאת כאמת לאמיתה.

מצב זה גורם לנו לפעול כל הזמן ממקום של רצון מפעיל החיצוני לי ובכך שוב לבטל את עצמי והצרכים שלי, לא להקשיב למה שטוב לי, לא להעריך את יכולותיי ודעותיי.